Spread the love

יום תענית (צום) י"ז בתמוז הוא אחד מארבעה ימי תענית, אותם קבעו חכמים כימי אבל קצרים, החלים מעמוד השחר (שעה ו-12 דקות לפני הזריחה) ועד לצאת הכוכבים, וזאת בניגוד ליום כיפור ותשעה באב, בהם אנו מתענים יום שלם.

יום זה נקרא גם 'צום הרביעי', על שום חודש תמוז, שבו חל הצום, ונספר כחודש הרביעי מחודש ניסן, חודש יציאת מצרים.

בימינו, כשאנו מחזיקים בתעודת זהות ישראלית, שולטים בשפה העברית ונהנים מנפלאות המזגן קשה להרגיש את הכאב שחשו אותם גולים (בכפייה, לא כאלו שעלו על מטוס ללוס אנג'לס) שנענשו קשות ואיבדו את עולמם. מנהג יפה הוא שעם ישראל מביע אות הזדהות עם אחינו שמעולם לא הכרנו על מנת שאסונות מעין אלה לא יחזרו בשנית או בשלישית או ברביעית או עד שנלמד להתנהג כמו שצריך.

חז"ל סיפרו במשנה שביום זה אנו מתאבלים על חמישה אירועים קשים שאירעו לעם ישראל ואלו הם:

  • שבירת לוחות הברית בשל חטא העגל
  • ביטול קורבן התמיד בבית המקדש
  • הובקעו חומות ירושלים
  • אפוסטומוס שרף את התורה
  • העמידו צלם בהיכל

אז בוא נמנה את האסונות אחד אחד:

שבירת לוחות הברית

כאשר משה בושש לרדת מהר סיני דרשו בני ישראל מאהרון שיעמיד להם מנהיג חדש שיקשר ביניהם לבין בורא עולם. חכמים מספרים שהיה זה יום ט"ז בתמוז שנת 'לך תספור'. אהרון ניסה להרוויח זמן ומשעבר עוד יום ללא מנהיג רוחני, ההמונים צבאו עליו ואיימו להרוג אותו, אז סייע בידם ליצוק את עגל הזהב. לבסוף, ירד משה מן ההר ביום י"ז בתמוז, כשמחזיק במתנת לוחות הברית שהעניק לנו בורא עולם ומשראה את המסיבת טבע שרצה שם, הוא ניתץ בזעם את לוחות הברית וגם 3,000 ראשים של אנשים שם.

ביטול קורבן התמיד

בימי בית המקדש נהגו להקריב קורבנות בכל יום בבוקר ובערב, ועל כן נקראו קורבנות אלה בשם "קורבן התמיד". עם הבקעת חומות ירושלים היהודים נזעקו לעמוד על המשמר ולהגן בגופם מפני הצוררים. המצוקה הייתה כה גדולה שאף הכהנים נאלצו לעזוב את עבודת הקודש על מנת להצטרף ללוחמים. כך בוטל קורבן התמיד (אני מאמין שהכבשים פחות הצטערו, אבל גם השמחה שלהם בטח הייתה זמנית עד שפגשו בבבלים/ברומאים).

הבקעת החומות

יום תענית י"ז בתמוז מתייחס ליום שבו הובקעו חומות ירושלים על ידי כוחות הצבא הרומאיים בהנהגת טיטוס לפני חורבן בית שני.

יחד עם זאת מייחסים יום זה גם להבקעת חומות ירושלים על ידי כוחות הצבא הבבלי בהנהגת נבוכדנאצר בימי בית ראשון.

כך מסופר שבאותו היום בדיוק הובקעו החומות פעמיים בהפרש של כ-650 שנה.

אז למה מבכים דווקא את הבקעת החומות? כי אחרי שפורצים את שרשרת ההגנה זה רק עניין של זמן עד שמשמידים את ליבך, כך היה עם הבבלים, כך היה עם הרומאים וכך אנו מתמודדים בכל יום מחדש מול יצר הרע.

ציור מרהיב משנת 1850 של האמן דייויד רוברטס הממחיש את המצור על ירושלים על ידי כוחות הרומאים

אפוסטומוס שורף את התורה

אף אחד מהחכמים לא יודע בוודאות להצביע על זהותו של אפוסטומוס. יש המזהים אותו כאנטיוכוס הידוע לנו לרעה מימי מלחמות החשמונאים, עת ביקש להשמיד את הפולחן הדתי היהודי;

יש הסבורים שמדובר בעיוות השם של  אספסיאנוס, המצביא הצבאי אשר מונה על ידי רומא לדכא את המרד עד אשר התמנה בעצמו לקיסר ובנו טיטוס המשיך את מלאכתו והשלים את כיבוש ירושלים וחורבן וביזת בית המקדש;

יש הרואים בו חייל רומי פשוט שמצא ספר תורה ליד בית חורון, קרע אותו ושרף אותו באש, מתוך סיפור שנכתב בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים".

העמדת צלם בהיכל

גם במקרה זה סיפור האירוע לא וודאי. יש הטוענים שאותו אפוסטומוס העמיד פסל של עבודה זרה בבית המקדש; יש הסוברים כי מדובר במעשה של אנטיוכוס בימי גזרות השמד שהעמיד פסל של זאוס בבית המקדש השני, וסברה שלישית גורסת שמדובר בפסל עבודה זרה של האשרה (אלת האדמה הכנענית) שהעמיד לא אחר ממנשה מלך יהודה, שלא נדע.

פסל של אל, ראש הפנתיאון הכנעני, משנת 1400-1200 לפנה"ס, נמצא בחפירות במגידו.

וחשוב שנזכור שמעל כל הסיבות הפרוצדוריאליות מרחפת סיבת העל והיא שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. היהודים היקרים באותה עת היו גדולים בתורה, אך כשלו ברעות ובאחווה.

21 יום חלפו מיום הבקעת חומות ירושלים ועד לחורבן המקדש ביום תשעה באב; 21 יום שבהם מזכירים לנו בכל שנה מחדש שעלינו לתקן את מידותינו לפני שיתרחש האסון הבא.

אז האם נעביר את היום הזה בארוחות על האש, ובצילומים לאיסנטגרם, או בתפילה ומחשבה? תודה לך בורא עולם

 

שיהיה לכולנו צום מועיל כי אנחנו חייבים להתייעל, זה בגנים שלנו

עידן קפון

השאר תגובה