פרשת השבוע – קורח

משה עייף מהתקוממויות כנגדו, ובוחר לנסות להתפייס עם המלעיזים על פני להיכנס בהם חזיתית. הוא נופל על פניו ומסביר להם שהכל הוא רצונו של השם (מה אתם רוצים ממני? כפי שבורא עולם קבע שהשמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, כך קבע מי ישרת בכהונה ואין מתפקידי להתווכח). משה אף מציע לקרח ועדתו לערוך מבחן שבו יקטירו קטורת לאלוהים (הקורבן החביב על השם, זכות השמורה לכהנים בלבד) והאיש אשר השם יבחר בו יהיה הקדוש לשבט לוי.

משה ממשיך בניסיונות הפיוס ומנסה להסביר לקרח ועדתו שעליהם לשמוח בחלקם, הרי כבר שמור להם מעמד מיוחד כלוויים לעבוד את עבודת המקדש ולשרת את השם, אז מדוע אתם לא מסתפקים בכך ומבקשים גם את הכהונה? משה מגדיל  לעשות ומתמיד בניסיונות הפיוס ושולח לקרוא לדָתָן וַאֲבִירָם, אך הם כבר עיוורים משנאה ובשיא חוצפתם מסרבים להתייצב ואף מאשימים את משה,  בעזות מצח, בכך שלא זו בלבד שהביא את עם ישראל למות במדבר, הרי שגם הפך אותם לכפופים לו תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם–הִשְׂתָּרֵר.

כאן כבר נשרף למשה הפיוז (בכל זאת אדם ולא מלאך) והוא מבקש מאלוהים לעזור לו לנצח במבחן בכך שלא יעתר למנחתם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם, נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי, אֶת-אַחַד מֵהֶם. (ומרגע זה נולד כינוי הגנאי "חמור" למי שנוהג בעקשנות מופרזת שגובלת בטיפשות).

משה קורא לקרח ועדתו להתייצב למחרת אַתָּה וְכָל-עֲדָתְךָ, הֱיוּ לִפְנֵי יְהוָה:  אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן, מָחָר. ולערוך מבחן אל מול אהרון – קרח וכל עדתו, 250 איש במספר, יקטירו קטורת לאלוהים אל מול אהרון שיקטיר קטורת לבדו. אחד כנגד כולם!

[הערת שוליים

ומכאן לדעתי מקור הביטוי "לישון על זה לילה". כשאתה כועס ורותח לצעוק את אשר על ליבך, חכה רגע ובלום את פיך. המתן עד למחרת ובדוק עם עצמך האם עדיין בוער בך לומר את אותם הדברים. זה יכול לחסוך הרבה צרות, מוזמנים לשאול את קרח.]

המבחן יוצא לדרך והם עומדים אל מול פתח אוהל מועד בעודם מחזיקים מחתות בוערות, או אז כבוד אלוהים נגלה אליהם וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעֵדָה.

אל תתעסק עם מוזס – ספר במדבר, פרק טז, פסוקים כ-לה; פרק יז א-ה

אלוהים קורא אל משה ואהרון שלא להמשיך בתחרות ולפרוש מהעדה כי הוא עומד לחסל אותם. משה ואהרון נחרדים ומבקשים עליהם רחמים (מתגברים על יצר הרע לשמוח במפלת יריביהם), כיוןן ש-250 איש לא צריכים לשלם על חטאו של איש אחד הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל–הָעֵדָה תִּקְצֹף.

אלוהים כבר עבר לשלב הביצוע ומדבר אל משה ואהרון לקרוא לעדה לסור ממשכן קרח, דתן ואבירם. משה עושה כן וקורא להם לעזוב  סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל–תִּגְּעוּ, בְּכָל–אֲשֶׁר לָהֶם:  פֶּן–תִּסָּפוּ, בְּכָל–חַטֹּאתָם. בני העדה מקשיבים למשה ומקיפים את מחנה קרח, דתן ואבירם, בעוד דתן ואבירם יוצאים עם משפחותיהם מן האוהלים (מלאי ביטחון שמצרפים גם את הנשים והילדים להראות שאין בהם פחד);

[הערת שוליים

ניתן להבחין בכך שהתורה לא מזכירה כעת את אוֹן בֶּן-פֶּלֶת ששמו צוין בתחילת הפרשה. במדרש מסופר שאשתו הבינה שהוא מתרועע בחברת ליצנים וכשהגיעו לקרוא לו להצטרף אליהם היא התיישבה בפתח האוהל וסתרה את שיערותיה ובכך מנעה מהם להיכנס ולגרור אותו למהומה. וזהו חברים, כוחו של זיווי הגון עם אשה יראת שמיים ולא אחת שעסוקה בטלנובלות]

משה, גם עבר כעת לשלב הביצוע, ומכריז כי בידיו הוכחה שהוא שליח אלוהים. אם המתקוממים ימותו מוות רגיל הרי שהוא בדה הכל, אך אם דבריו אמת האדמה תפתח את פיה ותבלע אותם. כשמשה מסיים את דבריו האדמה אכן נבקעת ובולעת את כל מחנה קרח וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל–אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים—שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. כל ישראל העדים למתרחש נסו על נפשם ובעוד הם נסים אש יורדת מהשמיים ומחסלת את 250 בני העדה מקטירי הקטורת (פתגם ידוע מלמד ש-"אין חכם כבעל ניסיון" ובהקשר זה עבור שלא למדו ממקרה נדב ואביהוא והתעקשו להקריב אש זרה).

(ועל זה נאמר Don’t mess with Moses)

[הערת שוליים

אז מה הטריף את קורח?

קרח היה ידוע כאדם העשיר ביותר במחנה ישראל. מספרים שהיה לו צי של 50 חמורים שכל תפקידם היה לשאת את המפתחות לתיבות האוצר שלו. אז מה הוא רצה מהחיים של משה?

לקהת (בנו של לוי) היו 4 בנים בסדר הילודה הבא: עמרם (אבי משה והרון), יצהר (אבי קורח), חברון, עוזיאל (אבי אליצפן); משה הנהיג את העם, אהרון הפך לכהן גדול ואליצפן לנשיא משפחת הקהתי. קורח פשוט הרגיש שדילגו עליו ותחושת הקיפוח העבירה אותו על דעתו. מסכת אבות מלמדת אותנו "איזהו עשיר? השמח בחלקו" אז קורח אולי היה עשיר בזהב, אך עני בשמחה, מה שהביא עליו את אובדנו.

הגמרא מוסיפה הסבר שם מסופר שקורח היה אדם בעל מעמד רוחני כה גבוה שחזה שמצאצאיו יקום שמואל הנביא. חיזיון זה טשטש את מידותיו לטעות לחשוב שאם ממנו יעמוד נביא כה גדול לעם ישראל, הרי שוודאי שמור לקורח מעמד כביר בעצמו. מה שקורח לא לקח בחשבון זה את האפשרות השמורה לכל יהודי לתקן דרכיו ולחזור בתשובה, מעשה בו בחרו בני קורח

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח׃
גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשׁוֹ׃ (תהילים, מח)]

אלוהים מדבר אל משה לומר לאלעזר בן אהרון לאסוף את 250 מחתות בני העדה שנשרפו ולקבוע אותם כציפוי למזבח, זכרון שישמש כאזהרה לזרים שלא להקטיר קטורת לאלוהים; וְלֹא-יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה לוֹ.

המגיפה – ספר במדבר, פרק יז ו-טו

בני ישראל לא עוצרים באדום ומאשימים את משה ואהרון שהרגו את קרח ועדתו ונקהלים סביבם;  משה ואהרון פונים אל אוהל מועד, אז אלוהים מדבר אליהם, קורא להם להתנתק מהעדה ומודיע שעומד לחסל את המתקוממים; משה קורא לאהרון למהר לכפר על חטאי העדה באמצעות הקטרת קטורת כי מגפה תפרוץ בעם בשל כעס השם; אהרון מציית ורץ לתוך הקהל עם המחתה וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה. סך המתים במגיפה 14,700 איש. אהרון שב לפתח אוהל מועד והמגפה מפסיקה.

המטה אשר יפרח – ספר במדבר, פרק יז טז-כח

אלוהים מדבר אל משה שעליו לקחת מטה מכל נשיא שבט ולכתוב על המטה את שם הנשיא; על מטה שבט לוי יש לכתוב את שמו של אהרן. את המטות יש להניח בתוך אוהל מועד לפני ארון העדות (לוחות הברית). אחד המטות יפרח ובכך יצביע על מי שבחר בו אלוהים (לשרתו בשם ישראל) וישתיק את כל המלעיזים. משה עושה כן, אוסף את המטות ומניחם בתוך אוהל מועד לפני ארון העדות. למחרת משה נכנס לאוהל ומגלה כי ממטה אהרון פורח פרי השקד וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. משה מוציא את כל המטות לבני ישראל אשר רואים את הנס. אלוהים אומר למשה להשיב את מטה אהרון לפני ארון העדות שישאר שם למשמרת כאות למרד ובכך יכפר על המלינים וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי, וְלֹא יָמֻתוּ. בני ישראל מותשים מהניסים והעונשים בהם חזו, ומכירים בכך שאסור להם להיכנס אל אהל מועד פן ימותו ומביעים חשש פן ירע להם אסון הַאִם תַּמְנוּ, לִגְוֺעַ.

[סיפור מהסרטים

השחקן האנגלי צ'ארלי צ'אפלין קנה לו תהילת עולם ברחבי תבל בזכות דמות "הקבצן" המשוטט ברחובות כשלבוש בחליפה ואוחז במקל יד. שמועות נפוצו במשך שנים לגבי האפשרות שהיה יהודי, מה שעורר את סלידת המפלגה הנאצית מסרטיו ושהביא אותו לימים ללעוג להם ולבטא את דעתו בסרט המופת "הדיקטטור הגדול". מומלץ להקשיב לנאום שנשא בסרט, נאום הרלוונטי לאנושות גם כיום]