הפרשה השלישית בספר בראשית ובתורה כולה.
הארץ המובטחת – ספר בראשית, פרק יב – פסוקים א-ט
אלוהים מדבר אל אברם ואומר לו ללכת מארצו, מולדתו ומבית אביו אל הארץ שהוא יראה לו (זהו איזכור ראשון בתורה לארץ המובטחת) לֶךְ–לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל–הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.. אלוהים מבשר לו שיזכה להגנה אֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר ושממנו יתברכו כל משפחות האדמה. אברם מציית ויוצא מחרן כשהוא בן 75 שנים יחד עם אשתו שרי ולוט, האחיין שלו, עד שמגיעים לארץ כנען וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. אברם נודד עד שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה כשבני העם הכנעני יושבים בארץ (כנען הינו אחד מבניו של חם, הבן שקולל בפרשת נח). אלוהים נגלה לאברם ומבטיח לו שיעניק את הארץ לצאצאיו לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת–הָאָרֶץ הַזֹּאת וכאות הוקרה אברם בונה מזבח לאלוהים. אברם ממשיך במסעו אל ההרים מִקֶּדֶם לְבֵית–אֵל—וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית–אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם ובונה שם מזבח נוסף לאלוהים. אברם ממשיך בנדודיו בכיוון דרום.
[בין הכסאות
מדוע הוסיף אלוהים פעמיים את המילה 'לך'? הרי ניתן להעביר את אותו מסר במילים "לך מארצך" ללא תוספת כינוי השייכות לְךָ. התורה רומזת לנו לכך ששינוי הוא לא מצב טבעי, אך הוא מצב הכרחי. פעמים בהם אדם שוקע בדיכאון בשל קשיים שונים, או מתקבע בשגרה רק מפני שהיא נוחה לו. התורה מלמדת אותנו שעל האדם לקום ולעשות מעשה. ראשית עליך ללכת מפני עצמך, לבצע שינוי מנטאלי, כלומר להחליט שאתה משנה את המצב ורק לאחר מכן לבצע את השינוי במובן הפיזי דוגמת הפסקת עישון / שינוי תזונה / ריבוי פעילות גופנית / לימוד מקצוע / חיפוש עבודה / מחקר להקמת עסק עצמאי / חיזור אחר בת זוג וכיוב']
יורדים מהארץ – ספר בראשית, פרק יב – פסוקים י-כ
רעב כבד נופל על הארץ וכתוצאה מכך אברם יורד מארץ כנען (תרתי משמע) למצרים ועובר להתגורר בה.
[הידעת?
השפה העברית היא היחידה שבה מעבר לחיים בארץ אחרת מכונה בשם 'לרדת מהארץ' להבדיל משפות זרות בהן מוגדר המעשה כהגירה. מקור הביטוי בתורה על שום הירידה דרומה מבחינה גיאוגרפית של אברהם אבינו ושל בני יעקב מארץ כנען לארץ מצרים. במושג נעשה גם שימוש בתור לעג סמוי לשמור על יהודים שלא לעזוב את ארץ ישראל באופן המרמז שמי שבוחר לעזוב את ארץ ישראל יורד כתוצאה מכך ברמה הרוחנית.]
כאשר אברם מתקרב למצרים, אברהם מבקש מאשתו שתגיד שהיא אחותו מחשש שיהרגו אותו על מנת לחמוד אותה בשל יופיה הרב. בהגיעם למצרים, בני העם המצרי אכן מבחינים ביופיה והשמועה פושטת כנף עד ששרי פרעה לוקחים אותה לבית פרעה שמעניק לאברם תמורה גדולה והופך אותו לבעל צאן ובקר, חמורים, עבדים ושפחות. אלוהים מטיל נגעים בפרעה ובביתו על כך שחמד אשת איש ופרעה (מגלה איכשהו את האמת) קורא לאברם ושואל בזעזוע לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה מדוע אמר שזו אחותו ולא גילה לו ששרי היא אשתו, אחרת לא היה לוקח אותה לו לאשה. פרעה משחרר את שרי ומשלח את אברם על כל רכושו.
אברם ולוט – ספר בראשית, פרק יג – פסוקים א-יח
אברם עוזב את מצרים יחד עם אשתו, עם לוט ועם כל הרכוש אשר צברו ועולה חזרה לארץ כנען. אברם הפך במצרים לעשיר גדול במקנה בכסף ובזהב. הוא חוזר למקום שבו נטע אוהלו ושבו בנה מזבח שני לאלוהים בֵּין בֵּית–אֵל, וּבֵין הָעָי. התורה מספרת לנו שגם לוט צבר עושר במצרים צֹאן–וּבָקָר, וְאֹהָלִים וכעת בשובם לארץ כנען הוא בוחר שלא לשבת בסמוך לאברם בשל רכושם הרב. למרות ההפרדה נגלע ריב בין רועי אברם לבין רועי לוט, ואברם פונה ללוט ומבקש לשמור על שלום כִּי–אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. אברם מבקש מלוט לשמור על הפרדה מוחלטת בין שטחיהם על מנת שלא תהיה סיבה למחלוקת אִם–הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם–הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. לוט כוסף למקם אוהליו בכִּכַּר הַיַּרְדֵּן, נענה לבקשה מתמקם בְּעָרֵי הַכִּכָּר ופורס אהליו עד העיר סְדֹם, שתושביה חסרי מעצורים ועכבות וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד. לאחר ההפרדה בין מחנות אברם ולוט, אלוהים מעצים את ההבטחה כשאומר לאברם לשאת עיניו לארבע רוחות השמיים כך שכל השטחים שיראה ינתנו לצאצאיו לעולמים כִּי אֶת–כָּל–הָאָרֶץ אֲשֶׁר–אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד–עוֹלָם. צאצאי אברם יהיו רבים מכפי שניתן למנות וְשַׂמְתִּי אֶת–זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם–יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת–עֲפַר הָאָרֶץ—גַּם–זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה. תרגיש בבית, תפאדל קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה. אברם פורש את אהליו בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא—אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן.
[הערת שוליים
ונריץ את מחוגי הזמן 4000 שנה קדימה וצאצאי אברהם אכן יושבים בארץ ישראל ואוחזים בה, למרות האימפריות והצוררים שקמו עלינו לכלותינו לאורך כל אלפי השנים… ואת זה חברים השכל הישר לא יכול להסביר]
משחקי הכס – ספר בראשית, פרק יד – פסוקים א-כד
ארבעה מלכים:
- אַמְרָפֶל מֶלֶךְ–שִׁנְעָר
- אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר
- כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם
- ְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם
פתחו במלחמה נגד חמישה מלכים:
- בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם
- בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה
- שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה
- שֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים
- ּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא–צֹעַר.
הרקע למקרה: חמשת המלכים עבדו במשך 12 שנה את כְּדָרְלָעֹמֶר ובשנה ה-13 מרדו בו. בשנה ה-14 היכה כְּדָרְלָעֹמֶר בעמים סביב, ברְפָאִים, בזּוּזִים, באֵימִים, בחֹרִי, בעֲמָלֵקִי, ובאֱמֹרִי. כתוצאה מכך חמשת המלכים פתחו במתקפה נגד ארבעת המלכים כשהמלחמה נערכה בעֵמֶק הַשִּׂדִּים שזה שמו הקדום של יָם הַמֶּלַח. סופה של מערכה במפלת ארבעת המלכים: מלכי סְדֹם וַעֲמֹרָה נסו ונפלו ואנשי העיר נמלטו על נפשם. מי שנותר בערים אלה, וביניהם לוט, נפל בשבי. אחד מאלו שנמלטו סיפר לאברם שאחיינו לוט נפל בשבי ונלקח על ידי שוביו. אברם יושב באותה עת בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא האמורי ובה יש לו שני בני ברית חזקים אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר. אברם ממהר לצאת לדרך להציל את אחיינו מלווה ב-318 מנאמניו והם רודפים את השובים עד דָּן שם היכה בהם והמשיך לרדוף אותם עד חוֹבָה אשר מערבית לדַמָּשֶׂק שם היכה בהם וחילץ את כל השבויים וגם השיב את הרכוש שנלקח.
[הידעת?
רש"י מפרש שהסיבה שאברם עצר בדן היא ששם ראה כי בני ישראל עתידים לחטוא בעבודה זרה]
מלך סְדֹם יוצא לקבל את פני אברם במקום הנקרא עֵמֶק שָׁוֵה שבו היה קבוע בית למלך. וּמַלְכִּי–צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, מלך ששימש גם כהן לאל עליון, הוציא לחם ויין ובירך את אברם על היותו מבורך לאל עליון ומברך את אל עליון על ההגנה שמעניק לאברם. אברם מעניק לו בתמורה מעשר (כפי שלימים יהיה נהוג עם כהני ישראל). מלך סְדֹם מבקש מאברם שיתן לו את כל האנשים ששחרר ושישאיר בידיו את כל הרכוש. אברם מסרב כדי שמלך סדם לא יוכל לומר שהוא זה שהעשיר את אברם.
ברית בין הבתרים – ספר בראשית, פרק טו – פסוקים א-כא
אלוהים מדבר אל אברם ואומר לו שלא יחשוש כי הוא מגן עליו והשכר שמובטח לו גבוה מאד. אברם שואל את אלוהים בצער מה תועלת בשכר כשלא נתן לו צאצא ובהיותו חשוך ילדים מי שעתיד לרשת אותו הוא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר בן משק ביתו. וַיֹּאמֶר אַבְרָם—הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן–בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.
[בין הכסאות
התורה רומזת לנו שלא טוב היות האדם לבדו. הכיצד?
אברהם הוסיף את המילה " הֵן" כשיכל להעביר את המסר שבמשפט באותה צורה גם ללא אותה מילה. מה מרמזת לנו מילה זו? המילה בנויה מהאותיות ה ו-נ'. כעת נעבור לעולם הגימטריה. לכל אות ב-א-ב קיימת אות שמצטרפת אליה ויחד הן מניבות מספר עגול מושלם דוגמת 10 או 100. למשל א'+ט'=10; כ'+פ'=100. האותיות היחידות שאין להן בן/בת זוג ליצור יחד סכום זה הן האותיות ה (5) ו-נ' (50) כיוון שעליהן להתחבר עם עצמן על מנת להניב את הסכום הנכסף.]
אלוהים משיב לאברם שמי שיירש אותו יהיה בנו אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. (לא ידעתי שהמעיים אחראים על תהליך ההתרבות) אלוהים מוציא את אברם אל מחוץ לאוהל על מנת שיביט בשמי הלילה ומבקש שיספור את כוכבי השמיים על מנת שיבין שכשם שלא ניתן למנות אותם, כך צאצאיו יהיו רבים מספור ומבקש שיאמין בו.
אלוהים מזכיר לאברם שהוציא אותו מאוּר כַּשְׂדִּים לארץ כנען על מנת שיירש אותה. אברם ממשיך לתהות ושואל את אלוהים כיצד ידע שיירש אותה. אלוהים מבקש ממנו שיקח מספר בעלי חיים: עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ (שלוש מכל סוג); וְתֹר, וְגוֹזָל. אברם עושה כן, ופרט לציפור מבתר את יתר בעלי החיים, ומחלקם בינו לבין אלוהים. העיט מבחין בפגרים ועט עליהם. עם השקיעה תרדמה נופלת על אברם והוא חולם חלום בלהות. אלוהים מדבר אל אברם ואומר לו שצאצאיו יהיו לזרים בארץ לא שלהם ויחיו בעבדות במשך 400 שנה עד שיצאו משם ברכוש גדול. אברם עצמו מתבשר כי ימות בשיבה טובה ושבני הדור הרביעי, ניניו, ישובו למקום זה. בעת הזריחה נפלה עלטה והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין חלקי בעלי החיים שאברם ביתר. ביום זה נכרתה ברית בין אלוהים לבין אברם אבינו שבה הובטחה הארץ לצאצאי אברהם שגבולותיה מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד–הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר–פְּרָת כשכל עמי הארץ יפלו בפניהם הַקֵּינִי, הַקְּנִזִּי, הַקַּדְמֹנִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הָרְפָאִים, הָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי, הַגִּרְגָּשִׁי, הַיְבוּסִי.
הגר וישמעאל – ספר בראשית, פרק טז – פסוקים א-טז
שרי עקרה ומחזיקה בשפחה מצרית בשם הָגָר. שרי אומרת לאברם שאלוהים עצר אותה שלא תלד ומציעה לו שיבנה להם צאצא מהגר. אברם שומע בקולה. שרי לוקחת את הגר, שפחתה מזה עשר שנים, ונותנת אותה לאברם שישא אותה לאשה. אברם מעבר את הגר והריונה גורם לה לחטוא בגאווה ולזלזל בשרי גבירתה וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. שרי אומרת לאברם מתוך עלבונה שאלוהים הוא שישפוט בינה לבין הגר. אברם, מתוך רצון לפייס את אשתו, אומר לה שנתונה לה הרשות לנהוג בהגר כראות עיניה. שרי מתעללת בהגר עד שלבסוף הָגָר בורחת מפניה. מלאך אלוהים מוצא את הָגָר בסמוך לבאר מים עַל–הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁוּר ושואל מה מעשיה כאן ולאן פניה מועדות. הָגָר משיבה שהיא ברחה מפני שרי ומלאך אלוהים קורא לה לשוב למאהל גבירתה ולהמשיך להתענות תחת ידיה. המלאך מבטיח לה שירבה את זרעה כך שצאצאיו יהיו רבים מספור. המלאך קורא להָגָר לקרוא לילד בשם יִשְׁמָעֵאל על שום שאלוהים שמע את צערה כִּי–שָׁמַע יְהוָה אֶל–עָנְיֵךְ. המלאך מבשר לה שבנה יהיה פרא שיכה באחיו וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם—יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל–פְּנֵי כָל–אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. הָגָר מכנה את המלאך בשם אֵל רֳאִי והמקום בו נגלה אליה המלאך נקרא בְּאֵר לַחַי רֹאִי שבין קָדֵשׁ לבין בָּרֶד. הגר יולדת בן לאברם ואברם קורא לו יִִשְׁמָעֵאל. אברם בן שמונים ושש שנים בעת שנולד בנו הבכור.
ברית המילה – ספר בראשית, פרק יז – פסוקים א-כז
אלוהים מתגלה אל אברם כשהוא בן 99 שנה. אלוהים מבקש מאברהם ללכת בדרכיו באופן ישר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים ובתמורה אלוהים יכרות עימו ברית וירבה את זרעו. אברהם נופל ארצה מלא יראת שמיים ואלוהים ממשיך בדבריו אליו ומשנה את שמו מאַבְרָם לאַבְרָהָם כי עתיד הוא להיות אב לצאצאים רבים כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. אלוהים מבטיח לאברהם את ארץ כנען.
אלוהים מצווה על אברהם את מצוות המילה בגיל 8 ימים וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר–לְדֹרֹתֵיכֶם: כאות לברית שבינינו לבין אלוהים וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. [ומכאן שם הטקס "ברית מילה"] וכן מוסיף שיהודי זכר שלא נימול, הוא כמי שהפר את הברית ועל כן יכרת מעם ישראל.
[הידעתם?
מחקרים רפואיים בעידן המודרני גילו שברית המילה מגדילה את ההיגיינה ומקטינה את הסיכוי להידבק במחלות מין]
שרה אימנו – ספר בראשית, פרק יז – פסוקים יז-כז
אלוהים משנה את שמה של שָׂרַי לשָׂרָה ומבשר לאברהם שיברך אותה שתלד לו בן, ומלכים יצאו מצאצאיה. אברהם נופל על פניו כלא מאמין וצוחק תוך ששואל בליבו איך יתכן שאשה בת 90 תלד ילד לגבר בן 100 שנה. אברהם מביע תקווה בפני אלוהים שישמעאל ילך בדרך האל, אך אלוהים חוזר ומדגיש ששרה תלד לו בן ושעליו לקרוא לו יִצְחָק עימו יכרות אלוהים ברית לעולמי עד. אלוהים מוסיף שנענה לבקשה של אברהם לגבי בנו ישמעאל ויפרה אותו וירבה אותו מאד (תודה רבה באמת), ממנו יצאו 12 נשיאים ועם עצום, אך את הברית יקים עם יצחק.
[כוחה של אהבה
האות י של שָׂרַי (10 בגימטריה) התחלקה לפעמיים האות ה (5 בגימטריה) ואת האחת קיבל אברהם ואת השנייה שרה]
אברהם מקיים את מצוות המילה בכל הזכרים שבביתו, כולל עצמו; אברהם בן 99 שנה כשעובר את ברית המילה; ישמעאל בן 13 שנה כשעובר את ברית המילה.
[ומכאן מסורת האיסלאם לערוך את ברית המילה בזכרים עד גיל 13]