פרשת השבוע – שופטים

הפרשה החמישית במספר בספר "דברים" ופרשה מח בסדר הפרשות.

שופטים ושוטרים – ספר דברים, פרק טז פסוקים יח-כ

משה מבשר לעם כי עליהם למנות שופטים ושוטרים (אכיפת הדין), ועליהם יהיה לשפוט משפט צדק.

• אסור להטות משפט
• אסור להיטיב עם אחד הצדדים
• אסור לקחת שוחד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

יש לרדוף עשיית צדק ובכך להבטיח את אריכות החיים בארץ המובטחת. צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף—לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת–הָאָרֶץ, אֲשֶׁר–יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

איסורים – ספר דברים, פרק טז כא- כב, פרק יז פסוקים א-ז

• אסור ליטוע אשרה (אילן שמטרתו עבודה זרה) וכן אסור ליטוע עצים במקום הקרבת הקורבנות (בבית המקדש, ובימינו בהר הבית).
• אסור לזבוח שור ושה בעלי מום.
• יש להוציא להורג בסקילה כל עובד עבודה זרה, בתנאים הבאים:
  • נעשתה חקירה יסודית של המקרה.
  • על העבירה העיד יותר מעד אחד.
  • העדים יהיו הראשונים להוציא לפועל את גזר הדין בסקילה.

פסק הלכה – ספר דברים, פרק יז פסוקים ח-יג

כל נושא הלכה שמעורר מחלוקת יש להביא אל הכהנים, הלוויים ואל השופט וְאֶל–הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אשר יפסקו בנושא. יש לציית לפסק ההלכה ומי שלא יקיים את ההלכה מתוך זדון, סופו למות מידי שמיים. העם שיהיה עד לעונש של אותו מזיד ילמד מכך שלא להזיד עוד.

[ומכאן מקור הסמכות לפסוק פסקי הלכה בימינו]

מלך לישראל – ספר דברים, פרק יז פסוקים יד-כ

לאחר שבני ישראל יתיישבו בארץ המובטחת עליהם לשים עליהם מלך שאלוהים יבחר בו. המלך חייב להיות יהודי. אסור למלך להרבות בסוסים ואסור לו להפוך את העם לעבדים על מנת להגדיל את ממונו. אסור לו להרבות בנשים, וכן אסור לו להרבות בממון.

במהלך הכהונה על המלך לכתוב את ספר דברים מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת לפני הכהנים והלוויים, וכן לקרוא בו במהלך כל ימי חייו, וזאת במטרה שלא ירגיש מורם מעם ושלא יסור מהמצוות כך יאריכו ימים המלך ובניו במלוכתם על עם ישראל.

כהנים ולויים – ספר דברים, פרק יח, פסוקים א-ח

אלוהים הוא נחלת הכהנים והלויים, ולא יהיה להם נחלת אדמה בישראל. על כן, יש ליתן לכהנים את הזרוע, הלחיים והקבה מכל זבח שור או שה שזובחים לאלוהים, וכן את ראשית הדגן, התירוש והיצהר (שמן זית).

כל הלוויים רשאים לקחת חלק בעבודת הקודש בבית המקדש ולאכול מן הזבחים.

חֵלֶק כְּחֵלֶק, יֹאכֵלוּ, לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל–הָאָבוֹת פירוש: אם הזבחים מרובים ולא יאכלו את כולם אז ניתן יהיה למכור את העודף לכהנים אחרים, כשעל אבות הכהנים לחלק את הכספים בין הכהנים, כל אחד לפי צורכו.

מכשפים לעומת נביאים – ספר דברים, פרק יח פסוקים ט-כב

לֹא–תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. אסור ליהודים לעסוק במקצועות הכישוף לֹא–יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ–וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל–הַמֵּתִים. בגלל תועבות אלה אלוהים מגרש את הגויים מהארץ ומעניק אותה לבני ישראל (אם הם מחפשים להקשיב לכישופים, אז שילכו לחפש במקום אחר).

אלוהים יעמיד נביא לעם ישראל, אשר ידבר את דבריו לעם, וזאת כתשובה לחשש שהביע העם בהר סיני בעת התגלות אלוהים שהם ימותו אם יוסיפו לשמוע את קול אלוהים ואם יוסיפו לראות את האש הגדולה.

אם הנביא לא ידבר את דברי האל, אלוהים יבוא איתו חשבון. אם יקום נביא שקר המתחזה למי שמדבר בשם אלוהים, הוא ימות. כיצד תבדילו ביניהם? אם מה שאמר הנביא לא יתקיים, אז תדעו כי נביא שקר הוא.

ערי מקלט – ספר דברים, פרק יט

לאחר שתכבשו את הארץ מהגויים יש להבדיל שלוש ערים, שישמשו כערי מקלט. ערים אלה נועדו לתת מקלט למי שרצח בשוגג, כמי שהגרזן נפל מידו בעת שחטב עצים ונחת על אדם שישב תחתיו.. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת–רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן–הָעֵץ וּמָצָא אֶת–רֵעֵהוּ וָמֵת: וזאת כדי שלא יהרגו אותם מתוך כעס ורצון לנקמה. אם אלוהים ירחיב את גבולות הארץ ויעניק לעם ישראל את מלוא הארץ שהובטחה לאבותינו, יש לקבוע בה עוד שלושה ערי מקלט.

אם רוצח בזדון ינסה למצוא מקלט באחת מערי המקלט, על זקני עירו לתפוס אותו בעיר המקלט ולתת אותו בידי מי שרוצה בנקמה. אין לחוס עליו.

אין לגזור דינו של אדם על פי עד אחד. אם יקומו שני עדים על אדם ונמצא לאחר דרישה וחקירה שאחד מהם משקר, יש להעניש את השקרן באותו העונש שהיה צפוי לקבל מי שעומד לדין לו היה נמצא אשם. כך נבער את החשש מעדי שקר.

פטור צבאי – ספר דברים, פרק כ, פסוקים א-ט

בעיתות מלחמה אין לפחד מהאויב גם אם הוא גדול יותר במספר כי אלוהים מלווה את עם ישראל. בהתקרב המלחמה על הכהן לדבר אל עם ישראל ולהסיר חשש מליבם. על השוטרים להודיע שקבוצות האנשים הבאות פטורות מיציאה למלחמה:

• מי שבנה את ביתו וטרם חנכו
• מי שנטע כרם ולא אכל את ראשית פירותיו
• מי שהתארש וטרם נישא
• מי שפוחד על מנת שלא יכניס פחד באחיו הלוחמים

לאחר מכן יעמידו מפקדי צבא בראש העם.

מדיניות הכיבוש – ספר דברים, פרק כ, פסוקים י-כ

בטרם כובשים עיר רחוקה יש להציע לה להיכנע בדרכי שלום. אם תושביה נכנעים יש להפוך אותם לעבדים; אם הם בוחרים שלא להיכנע יש להטיל עליה מצור ולאחר שתיפול יש להרוג את הזכרים בחרב, לקחת בשבי את הנשים והטף ולבזוז את השלל. את ערי הגויים בארץ המובטחת יש להשמיד הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי כדי שלא יחטיאו את עם ישראל.

בעת שכובשים עיר אין לכרות את עצי הפרי.

להשלים – ספר דברים, פרק כא, פסוקים א-ט