פרשת השבוע – תזריע

איבחון צרעת – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים א-ח

אלוהים מדבר אל משה ואהרון יחד ומעניק להם את דיני הטיפול באדם הסובל מפגעים בעור גופו.

[הערת שוליים

פרשות תזריע ומצורע מהוות את התיעוד העתיק ביותר בהיסטוריה לנהלי התמודדות עם מחלה מידבקת. סמיכות דיני צרעת לדיני טהרת הלידה מרמזים על כך שהצרעת נגרמת מכיוון שההורים לא שמרו על הנידה. זיהום הדם בזרע הוא שגרם לנגעים בעור. אמונה אחרת באותה התקופה ראתה בצרעת סממן ממשי למי שמזהם את מחשבתו ופיו בלשון הרע.]

כתמי עור – כאשר מבחינים באדם הסובל מנגעים בעור של:

1. שאת (כתמים לבנים בגוון של קרום ביצה).
2. ספחת (בימינו ידועה כפסוריאזיס, כתמים כתוצאה מהצטברות תאי עור זה על זה).
3. בהרת (בימינו ידועה כויטיליגו, איזורים בהירים בעור כתוצאה מתאי עור שמפסיקים לייצר מלנין, צבע העור).

קיים חשש שמדובר בשלבים ראשונים של צרעת ועל כן יש להביאו אל הכהן. הכהן בוחן את הנגע ומאבחן אם מדובר בצרעת בהתקיים שני תנאים:

1. השיער הצומח בנגע הוא בצבע לבן.
2. הנגע שקוע עמוק יותר בבשר.

אם תנאים אלו לא מתקיימים על המטופל להמתין תחילה בבידוד תקופת דגירה של שבעה ימים שבתומה יבחן הכהן בשנית  את המטופל. אם התנאים עדיין לא מתקיימים יש להמתין תקופת דגירה של שבעה ימים נוספים כשבתומה יבחן הכהן את המטופל בשלישית:

1. אם נמצא שהנגע התרפא (כהה ולא התפשט בגוף) הרי שמדובר היה בספחת. הכהן יטהרו (יאמר למטופל שהוא נטהר) ועל המטופל לטבול ולכבס את בגדיו.
2. אם הנגע התפשט בגוף הרי שמדובר בצרעת.

במקרה של נגע החשוד כצרעת – הכהן מטמא את המטופל (אומר למטופל שהוא טמא ובכך גם מכוון שלא ידביק אחרים).