Spread the love

לפרשה הקודמת – שמיני

לפרשה הבאה – מצורע

הפרשה ה-27 במספר בסדר הפרשות והפרשה הרביעית בספר "ויקרא". בשנה לא מעוברת פרשות תזריע-מצורע נקראות יחד.

טהרת הלידה – ספר ויקרא, פרק יב, פסוקים א-ח

אלוהים מדבר אל משה ומורה לו את דיני היולדת וכן את חובת ברית המילה.

[הערת שוליים

מצוות המילה כבר הוזכרה בפרשת "לך לך" לאברהם אבינו, אך ייתכן שהדברים מובאים כאן מחדש וביתר הבהרה על מנת להבהיר כי מצווה זו כה חשובה עד שהיא דוחה שבת.]

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ ויולדת זכר טמאה במשך שבעה ימים וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

[הערת שוליים

התורה מעניקה כבוד לאשה בתאורה כמי שמזריעה, ולא הזכר. כשם שהאדם שותל את הזרע באדמה אך האדמה היא שמבשלת את הזרע ומצמיחה ממנו שתיל. 

מדוע יש להמתין עד היום השמיני? כשם שהעולם קיבל את החיות מיום השבת, כך יש לוודא שהולד עבר לפחות שבת אחת בה הוא מקבל את כח החיות. בנוסף, בזמן זה מתעכל הדם הלא טהור אותו ספג מאימו. לימים גילתה הרפואה כי אכן רק כעבור 8 ימים מהלידה נקרש הדם בגופו של הולד, תהליך המאפשר לגופו להתמודד בהצלחה עם הדימום מכריתת הברית.]

כאשר ילדה זכר – האשה תהיה נידה [מלשון נידוי מבעלה] במשך שבעה ימים [בתומם עליה לטבול] וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא ולא תהיה טהורה עד שיחלפו שלושים ושלושה יום (ימי טהרה) בהם היא מנועה מלהיכנס לבית המקדש ואף לגעת בכל דבר קדוש, ובסך הכל ארבעים יום מהלידה עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.

[הערת שוליים

ימי הנדה זהים לימי האבל, רמז לכך שעלינו לנהוג באופן זהה בעת שמחה, לידתו של אדם, ובעת עצב, פרידתו מהעולם הגשמי.]

כאשר ילדה נקבה – אשה היולדת נקבה תהיה נידה תקופה כפולה של שבועיים וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ;, וימי טהרתה כפולים, שישים ושישה יום וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה., ובסך הכל שמונים יום מהלידה.

בתום ימי הטהרה יש להביא קורבנות לבית המקדש – כבש בן שנה לקרבן עולה וגוזל יונה או תור לקורבן חטאת. הכהן מקריבו ובכך מטהר את האם מדמיה וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:. אם אין ידה משגת להביא שה עליה להביא שני בני יונה, שאחד מהם ישמש כקורבן עולה במקום השה.

[הערת שוליים

מדוע על האשה להביא קורבן עולה וקורבן חטאת? האשה לא חטאה בכך שילדה, אלא בכך שבשעת כאב הלידה עלולה הייתה לחשוב מחשבות אסורות (לעולם לא אלד יותר) ועל כן מוקרב קורבן העולה, או לדבר מילים אסורות (קללות של כאב) ועל כן מוקרב קורבן החטאת.]

איבחון צרעת – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים א-ח

אלוהים מדבר אל משה ואהרון יחד ומעניק להם את דיני הטיפול באדם הסובל מפגעים בעור גופו.

[הערת שוליים

פרשות תזריע ומצורע מהוות את התיעוד העתיק ביותר בהיסטוריה לנהלי התמודדות עם מחלה מידבקת. סמיכות דיני צרעת לדיני טהרת הלידה מרמזים על כך שהצרעת נגרמת מכיוון שההורים לא שמרו על הנידה. זיהום הדם בזרע הוא שגרם לנגעים בעור. אמונה אחרת באותה התקופה ראתה בצרעת סממן ממשי למי שמזהם את מחשבתו ופיו בלשון הרע.]

 

כתמי עור – כאשר מבחינים באדם הסובל מנגעים בעור של:

  1. שאת (כתמים לבנים בגוון של קרום ביצה).
  2. ספחת (בימינו ידועה כפסוריאזיס, כתמים כתוצאה מהצטברות תאי עור זה על זה).
  3. בהרת (בימינו ידועה כויטיליגו, איזורים בהירים בעור כתוצאה מתאי עור שמפסיקים לייצר מלנין, צבע העור).

קיים חשש שמדובר בשלבים ראשונים של צרעת ועל כן יש להביאו אל הכהן. הכהן בוחן את הנגע ומאבחן אם מדובר בצרעת בהתקיים שני תנאים:

  1. השיער הצומח בנגע הוא בצבע לבן.
  2. הנגע שקוע עמוק יותר בבשר.

אם תנאים אלו לא מתקיימים על המטופל להמתין תחילה בבידוד תקופת דגירה של שבעה ימים שבתומה יבחן הכהן בשנית  את המטופל. אם התנאים עדיין לא מתקיימים יש להמתין תקופת דגירה של שבעה ימים נוספים כשבתומה יבחן הכהן את המטופל בשלישית:

  1. אם נמצא שהנגע התרפא (כהה ולא התפשט בגוף) הרי שמדובר היה בספחת. הכהן יטהרו (יאמר למטופל שהוא נטהר) ועל המטופל לטבול ולכבס את בגדיו.
  2. אם הנגע התפשט בגוף הרי שמדובר בצרעת.

במקרה של נגע החשוד כצרעת – הכהן מטמא את המטופל (אומר למטופל שהוא טמא ובכך גם מכוון שלא ידביק אחרים).

איור של הצייר E. Schwarz מראשית עד אמצע המאה ה-20 המתאר פגעי צרעת

צרעת נושנת – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים ט-טז

עור מצולק – כאשר מבחינים באדם הסובל מנגעי עור הנראים כשלבים מתקדמים של צרעת – יש להביא את האדם הנגוע אל הכהן.

  1. אם הכהן מבחין בנגעים לבנים בעור (כצבע קרום ביצה) וכן שהשיער הצומח באותו איזור הוא בצבע לבן וכן שבשר צומח באותו הנגע, הרי שמדובר בצרעת נושנת. הכהן יאמר למטופל שהוא טמא ולא ישלחו לבידוד כי הוא כבר טמא.
  2. אם הכהן מבחין בכך שהצרעת התפשטה בכל עור הגוף, על הכהן לטהרו.
  • ברגע שהנגע הפך לבן הרי שנטהר. [לא ברור]
  • ביום שיראו בנגע בשר חי הרי שהוא נטמא.
  • אם הנגע יהפוך שוב ללבן על הנגוע להגיע אל הכהן שיאבחנו ואם הנגע אכן הפך לבן הרי שהוא נטהר.
פגע הצרעת מכה באנשים גם במאה ה-21

שחין – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים יח-כג

פגעי שחין – אם מדובר באדם שחלה בשחין ונרפא, והנה מופיעים כעת באיזור השחין נגעים בצבעי לבן אדמדם עליו לגשת לכהן. אם הכהן מבחין בהתקיימות התנאים הבאים:

  1. הנגע שפל מן העור.
  2. השיער הפך ללבן.

הרי שמדובר בנגע צרעת שפרח בשחין ועל הכהן לטמאו.

אם התנאים לא מתקיימים הכהן ישלח את המטופל לבידוד של שבעה ימים, ובתומם יבדוק הכהן את המטופל בשנית.

  1. אם נמצא שהנגע התפשט בעור הרי שמדובר בנגע צרעת והכהן יטמאו.
  2. אם התנאים עדיין לא מתקיימים, הרי שמדובר היה בצריבת העור כתוצאה מהשחין והכהן יטהרו.

כוויות – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים כד-כח

כוויות עור – אם אדם נכווה ובבשר מופיעים כתמים לבנים אדמדמים או לבנים עליו לגשת לכהן שיאבחנו. אם מתקיימים התנאים הבאים:

  1. השיער בנגע הפך ללבן.
  2. הנגע עמוק מן העור.

הרי שמדובר בנגע צרעת שפרח בכוויה ועל הכהן לטמאו.

אם התנאים לא מתקיימים הכהן ישלח את המטופל לבידוד של שבעה ימים ויבדוק הכהן את המטופל בשנית ביום השביעי.

  1. אם נמצא שהנגע התפשט בעור הרי שמדובר בצרעת והכהן יטמאו.
  2. אם התנאים עדיין לא מתקיימים, הרי שמדובר היה בצריבה כתוצאה מהכוויה והכהן יטהרו.

נגעי שיער – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים כט-לז

נגעי שיער – איש או אשה שנמצא נגע בשיער ראשם או איש שנמצא נגע בזקנו – הכהן יבחן את הנגע. אם מתקיימים התנאים הבאים:

  1. הנגע שקוע בעור.
  2. שיער צהוב דק צומח בשיער הנגע.

מדובר בצרעת הראש או הזקן והכהן יכריז עליו כטמא.

אם התנאים לא מתקיימים הכהן ישלח את המטופל לבידוד של שבעה ימים, אז יבחן את המטופל מחדש. אם בתומם הנגע לא התפשט והתנאים הנ"ל לא מתקיימים, יגלח המטופל את שיער הראש או הזקן (פרט לאיזור הנגוע) ויכנס לבידוד של שבעה ימים נוספים, ובתומם יבחן הכהן את המטופל מחדש:

אם הנגע לא התפשט והתנאים לא מתקיימים, יכריז עליו הכהן כטהור והמטופל יטבול ויכבס את בגדיו.

  • אם הנגע מתפשט לאחר שהמטופל נטהר אין צורך להמשיך ולבחון אם צומח בו שיער צהוב. יש להכריז על המטופל כטמא.
  • אם הנגע לא מתפשט וצומח בו שיער שחור, יכריז הכהן על המטופל כטהור.

חברבורות – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים לח-לט

חברבורות – אם מופיעות בעור חברבורות לבנות והכהן מוצא כי זהו בוהק לבן כהה, הרי שהמטופל טהור.

נגעי ראש – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים מ-מד

נגעי ראש – אם נושר שיער ראשו של איש מצד העורף (קרחת) או מלפנים (גבחת) הרי שהוא טהור. [נשירת שיער לכשעצמה אינה מחלת עור], אך אם מופיע בעור הראש נגע לבן אדמדם לאחר נשירת השיער הרי שמדובר בצרעת והכהן יכריז עליו כטמא. אִישׁצָרוּעַ הוּא, טָמֵא הוּא [אור החיים מפרש שהתורה משתמשת בלשון "צרוע" ולא "מצורע" כרמיזה לכך שטומאת אדם זו כה רבה שהשם נתן בו נגע לעיני כל, ולא במקום נסתר.]

דיני המצורע – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים מה-מו

על המצורע להסתובב בבגדים פרועים, בשיער פרוע [סימני אבלות] ולגדל שפם. בכל מקום ישוב שבו יעבור עליו לקרוא "טמא טמא" על מנת שיזהרו מפניו וכך ישאר בטומאתו כל עוד עורו נגוע. המצורע מסולק לחיות בבדידות מחוץ למחנה [גם לא בקרבת מצורעים אחרים].

נגעי בגדים – ספר ויקרא, פרק יג, פסוקים מז-נט

אם מופיעים נגעים בצבע ירוק או אדום בבגד צמר / פשתים / צמר / עור / פריט מעור זהו נגע צרעת.

יש להביא את הבגד לכהן והכהן יבודד את הבגד למשך שבעה ימים.

לאחר שבעה ימים יבדוק הכהן מחדש את פריט הלבוש.

  • אם הכתם התפשט הרי שמדובר בנגע צרעת ממארת ויש לשרוף אותו.
  • אם הכתם לא התפשט יש לכבס את הבגד ולבודד אותו מחדש למשך שבעה ימים.
    1. אם הנגע לא שינה את מראהו ולא התפשט זהו נגע ששקוע בתוך הבגד פְּחֶתֶת הִוא אם חדש או ישן בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ ויש לשרוף אותו.
    2. אם הנגע שינה את מראהו יש לקרוע אותו מתוך הבגד וְקָרַע אֹתוֹ ואם עדיין נראים כתמים בבגד יש לשרוף אותו.
    3. אם הנגע נעלם יש לכבס אותו שוב ובגד זה מטוהר וְכֻבַּס שֵׁנִית, וְטָהֵר.

זאת תורת נגע הצרעת.

לפרשה הקודמת – שמיני

לפרשה הבאה – מצורע

השאר תגובה